דברי נחמה וקוצר רוח

נשלח 30 בדצמ׳ 2010, 3:40 על ידי Reuven Oziel   [ עודכן 30 בדצמ׳ 2010, 4:29 על ידי אבי מנדלסון מזכירות ]

נשאלתי, איך ניתן להבין כל הצרות הפוקדות את ישראל בימים אלה?

ניסיתי להסביר שאנו שרויים באמצע תהליך ארוך ומסובך שבסיומו נראה בע"ה את גאולתנו השלמה.

גערו בי בטענה ש"את זה, כבר שנים אנחנו שומעים! די עם דברי הנחמה הריקים האלה, ועם השיטה הזו לדחות תמיד את סיום התהליך באיזה עתיד לוטה בערפל!!!".

שתקתי ולא עניתי, כי אין אדם נתפס בשעת צערו, ואין מרצין לו לאדם בשעת כעסו [ב"ב טז ע"ב, ברכות ז ע"א]; אבל חשבתי לעצמי: עכשיו אני מבין את הפסוק הזה ששנים קראתי ולא הבנתי:

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" [שמות פ"ו ט].

למרות שהכריז משה על "ארבע לשונות של גאולה", אין בני ישראל מסוגלים לשמוע ולהבין מה שמשה אומר להם! למה?

"לא שלא יאמינו בה' ובנביאו, רק שלא הִטו אוזן לדבריו מִקֹּצֶר רוּחַ, וקֹּצֶר רוּחַ הוא פחדם שלא יהרגֵם פרעה בחרב. וֵעֲבֹדָה קָשָׁה, הוא הדוחק שהיו הנוגשים אצים בהם ולא יתנום לשמוע דבר ולחשוב בו" [רמב"ן שם].

בני ישראל סבלו גם מִקֹּצֶר רוּחַ וגם מֵעֲבֹדָה קָשָׁה: למרות אמונתם בה', הפחד על חייהם, שמא פרעה יהרוג אותם, והדוחק שהמִצרִים לחצו אותם כל כך שלא היה להם פנאי לחשוב, זה גרם שלא ישמעו [וקל וחומר שלא יקבלו] את דברי ה' על ידי משה.

זוהי אחת המשימות הקשות ביותר העומדות לפנינו היום: ללמד את כולנו להתאזר בסבלנות, לחכות ללא פחד וללא קוצר רוח עד שיהיה המצב בָשל לגאולה. ולא בהמתנה פסיבית! אלא תוך כדי עשייה והתמודדות, מבלי להישבר מהדוחק: דוחק הפרנסה, דוחק הסכנה, ודוחק האשליות העכשיוֹת!!!

עוד יש לשים לב לנאמר בתחילת אותו פסוק, בקצרה:

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן".

למה לא נכתב במפורט יותר כמו לעיל [פ"ד ל]: "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"? נראה שאמנם משה מסר את כל דברי ה' לבני ישראל, אך ללא התלהבות. הוא דיבר ללא להט, שלא כבפעם הראשונה, מפני שגם הוא עצמו הרגיש חלישות דעת... ולכן בני ישראל לא שמעו ולא האמינו.

בימינו יש בנוסף להיזהר מאשליה מסוכנת עוד יותר: אשלית הרווחה והעושר, כאילו אין יותר צורך להתאמץ, כאילו יש לכל אחד כל מה שהוא צריך ולא חסר לו כלום, ואין מה לשפר ולתקן יותר. עלינו לשנס מותניים כדי שה"אני מאמין" שלנו יחדור בסובבים אותנו.

ונהיה יותר משכנעים אם נהיה יותר משוכנעים! 

אנחנו רק בתחילת הדרך הלאומית, ועלינו להתחזק ולהתארגן כדי למלא את משימותינו בהצלחה, ללא רפיון וכבדות.

Comments