home‏ > ‏דף הרב‏ > ‏

פרשת וירא: צוחק מי שצוחק נכון

"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן!" (י"ח, י"ב)

מיד באה גערה מאת ה':

"לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי?!" (שם, י"ג - י"ד).

ואנחנו תמהים! הרי גם אברהם צחק!!

"וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?!" (י"ז, י"ז).

מה ההבדל בין צחוק אברהם לזה של שרה? קשה לפרש ששרה צחקה מפני שלא ידעה שהאנשים היו מלאכים ולכן לא האמינה לדבריהם, כי אז למה גער בה ה'? ועוד שאמרו לנו חז"ל (שמו"ר א') שאברהם היה טפל לשרה בנבואה, ואם אברהם קלט שלפניו מלאכי ה', איך לא הבינה זאת שרה?! חייבים לאמר שלמרות שידעה שיש כאן בשורה שהגיעה אליה מאת ה', בכל זאת התקשתה לקבל אותה: "אברהם האמין ושמח, ושרה לא האמינה ולגלגה"! [רש"י פי"ז, יז] והוא תמוה!

המדרש התייחס לתמיהה זו ויישב אותה:

"למה הקפיד ה' על שרה?... לפי שכתוב בְּקִרְבָּהּ, ובאברהם לא כתוב בקרבו, ומה בְּקִרְבָּהּ? מביטה הייתה במעיה (בקרבה = במעיים שלה) ואומרת: מעיים הללו טוענים ולד?!... לפיכך הקפיד ה' עליה" (מדרש, מובא בתורה שלמה אותיות קנ"ג וקס"ב).

גם אברהם וגם שרה התקשו להתנחם ופקפקו בהבטחה האלוהית, אלא שהסיבות שונות לחלוטין: אברהם חשב שאין הוא ראוי לטובה כה גדולה ואין הוא זכאי שיעשה לו נס כ"כ גדול. הרי הוא בן מאה, ואם עד היום לא זכה - למה יזכה עכשיו? מה יום מיומיים? במה השתנה ולמה יזכה להטבה ניסית דווקא עכשיו? אבל שרה כשצחקה, לא מתוך ענווה צחקה, אלא מפני שפקפקה בדרכי ההשגחה האלוהית: נכון שיש כח להקב"ה לעשות ניסים, אבל - "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה"?! וכי כך דרכו של הקב"ה להפוך את הגלגל ולבצע נס גלוי וחריג כזה, שיחזרו גופיהם להיראות צעירים?! הרי אין עולם החומר הנתון לחוקי הטבע ולמערכת סיבתית נוקשה - יכול להשתנות! וכי החוקים הפיזיולוגיים ישתנו, וגופה וגוף אברהם יחזרו למה שהיו בצעירותם?!

על זה באה הגערה האלוהית:

"לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה?... הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר?!"

גם חוקי הטבע נתונים הם בידיו ית', ואף במצבים קיצוניים ומואשם, הדברים עדיין יכולים להשתנות. אסור לפקפק במידת החסד של הבורא ית' שתמיד פרוסה על עמו ישראל!

Comments