פרשת משפטים

נשלח 7 בפבר׳ 2013, 1:01 על ידי avi mendelson   [ עודכן 7 בפבר׳ 2013, 2:50 ]
שלום לכולם!

 "משנכנס אדר מרבים בשמחה!"

 

בשבת זו אנחנו לא רק מברכים את חודש אדר הבעל"ט, עם הרבה, הרבה ימי הולדת וימי נישואין, אלא בשבת קוראים "פרשת שקלים" (תחילת פרשת "כי תשא"). נתחיל בהערה ובחידה ל"חימום", שתיהן קשורות ל"פרשת שקלים":

א.     הערה: מדהים לחשוב שאנחנו היום קוראים למטבע שלנו (ה"שקל") באותו השם שהשתמשו בו אבותינו לפני 3,300 שנהמסכימים?

ב.     חידה: פרשת "כי תשא", שבתחילתה קוראים את הקריאה של פרשת "שקלים", היא מאוד מאוד קרובה, בספר התורה, לסוף פרשת משפטים. אז למה אנחנו מוציאים ספר תורה נוסף בו אנחנו קוראים פרשת "שקלים"? יכולנו פשוט "לדלג קצת הלאה" מסוף פרשת משפטים, לגלול את ספר התורה ולדלג על פרשיות תרומה ותצוה, ולקרוא "שקלים"! איך כל זה קשור ל"טירחה דציבורא"?

  

והנה חידות השבוע:

 

1. פרשת משפטים מתחילה במילה "ואלה".

א. למה הפרשה פותחת באות "ו" (של המילה "ואלה")? הרי "ו" פירושו "וגם" כמו and באנגלית. מה מתווסף בתחילת פרשת משפטים, למה הוא מחובר?

ב. רמז: ראו רש"י ומפרשים אחרים.

ג. רמז נוסף: פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתחילה גם במילה "ואלה". תופעה זאת עוד יותר מוזרה בפרשת שמות כיוון שמדובר בתחילת ספר (שמות)! שוב, ראו ברש"י ובמפרשים אחרים.

ד. ספר דברים פותח במילה "אלה" (ולא "ואלה", כלומר ללא "ו"). תנסו לתת הסבר לתופעה זו! האם גיליתם פירוש שהתייחס לכך? ישנו "סברה" שיכול להסביר את זה, תסתכלו בסוף המייל...

 

2הפסוק הראשון הוא "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".

א. האם לא היו עדיף לכתוב "אשר תלמד את בני ישראל" או משהו דומה? תעיינו ברש"י ותמצאו הסבר מעניין.

ב. רמזרש"י משתמש בדימוי מעולם "האוכל", להראותכם את "אנושיותו" של רש"י ולמעשה של כל המפרשים!. הם היו אנשים מאוד חכמים, מאוד נבונים, מאוד ייחודיים, אך בסופו של דבר האם היו (כמו משה רבינו בעצמו!) ... אנשים!

ג. רמז נוסףר' יוסף קארו כתב ספר הלכה מאוד חשוב לפני כ-450 שנה וכנראה שאב את ההשראה לשם הספר מתוך פירושו של רש"י על הפסוק הזה. הספר של ר' יוסף קארו שימש בסיס לרוב ספרי ההלכה שנכתבו מאז ועד היום. מטרת הספר הייתה "להגיש" את כלל ההלכות ו"לשים אותם לפניהם" בצורה מסודרת ונעימה לעין...ולחך!

 3ההלכה הראשונה המובאת בפרשה מתייחס ל"עבד עברי".

א. איך יהודי בכלל הגיע למצב שהוא עבד? מה קרה, מה הוא עשה?

ב. אם העבד מעדיף לא להשתחרר אלא מעדיף להישאר עבד ("אהבתי את אדוני..."): מה עושים לעבד, ולמה דווקא באוזן, למה ליד הדלת והמזוזה ו...ולמה דווקא האדון הוא זה שמבצע את הפעולה הזו?

ג. חידה (יותר נכון "שאלה למחשבה" ולדיון סביב השולחן): תשוו בין צורת "הענישה" של התורה לבין צורת הענישה של החברה המערבית (בה אנחנו חיים), בה כולאים אדם מאחורי סורג ובריח לתקופה מסויימת? איזו משתי צורת הענישה עדיפה, לדעתכם?

 

4בפרק כג פסוק ה כתוב: כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ. 

א. למה התורה משתמשת דווקא במילה "עמו" ולא "איתו" למשל או "לו"? תסתכלו במפרשים.

ב. רמז: תסתכלו במצוה דומה בספר דברים פרק כב פסוק ד שם כתוב "הקם תקים עמו". שוב, למה המילה "עם" היא חזקה יותר מאשר המילה "את" (כלומר "איתו").

ג. חשוב להבין ששתי הדוגמאות לעיל מתייחסות להלכות ש"בין אדם לחבירו". לעומת זאת, כאשר מדובר ב"בין ישראל למקום (כלומר לקב"ה) ברור לגמרי למה כתוב (בפרשת יתרו פרק יח פסוק יט) "ויהי אלוקים עמך", או, בספר דברים פרק יח פסוק יג, "תמים תהיה עם ה' אלקיך". מסכימים?

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

 

תשובה אפשרית לחידה 1ד: ספר דברים הינו "משנה תורה" והינו אוסף של נאומים שמשה נאם לפני מותו. ספר זה "מנותק" מהספרים הקודמים ובכל אופן לא מהווה המשך רעיוני טבעי לנאמר בהם, ובמיוחד לסוף ספר במדבר. לכן, ספר דברים פותח "דף חדש" המסומן באמצעות המילה "אלה" (ללא "ו" החיבור).

 מאת אליעזר שפיץ

Comments