חידות לשבת פרשת כי תשא

נשלח 28 בפבר׳ 2013, 0:21 על ידי avi mendelson   [ עודכן 28 בפבר׳ 2013, 0:37 ]
שלום לכולם!

 

חידות השבוע עומדות בסימן "קצר וקולע". חדי העין עשויים לשים לב שישנן מספר חידות שהופיעו במיילים אלו בשבועות האחרונים. אם שמתם לב, כל הכבוד

בואו נתחיל:

 

 

1. פרק ל פסוק יב: "כי תשא את ראש בני ישראל...". מה היתה מטרת הכסף שכל אחד היה צריך לתת? רמז: תעיינו ברש"י. למתקדמים: מי עבר על המצווה בפסוק זה ומתי?

 

2. פרק ל פסוקים יא-טז.

כמה פעמים בקטע זה מופיעות מילים של צורת השורש "נתן"?

- איך מילים אלו מצורת "נתן" שונות מהצווי הראשוני אודות התרומה המופיעה בתחילת פרשת "תרומה", פרק כה פסוק ב?

- ובכל זאת, בקטע זה (יא-טז) יש רמז לתחילת פרשת תרומה (מילה של צורת השורש "לקח"), באיזה פסוק מדובר?

 

3. המילה הראשונה בפרק ל פסוק יג היא "זה".

- מה החשיבות של מילה זו כאן? איך מפרשים רש"י ואבן עזרא את המילה "זו", האם בדרך דומה?

- למה התורה מצווה על כל אחד לתת רק "מחצית השקל"? למה לא "שקל שלם"? הורים, נא לסייע בתשובות כיוון שהמפרשים ה"סטנדרטיים" לא נותנים תשובה "רעיונית", נא עזרתכם!

 

4. פרק ל פסוקים כב-לז:

- באחד הפסוקים ישנו רמז ל"מרדכי" (כן, היהודי), באיזה פסוקרמז: די בהתחלת הקטע. רמז נוסף: מסכת חולין דף קלט עמוד ב, שם ישנם עוד רמזים לשמות מהמגילה. הקטע הזה עוסק ב"ריחות"...למי מגיבורי המגילה יש שם (שם שני למעשה) הקשור לריח?

- יש פסוק המפרט את מרכיבי הקטרת, וביניהם סממן שרש"י מציין אותו כ-צרי (כן, לבת הבכורה של יונת ויואל!). באיזה פסוק מדובר? רמז: החל מפסוק לד. ובאותו הקטע מוזכר שמה השני של אמא של צרי (כן, יונת!). באיזה פסוק? רמז: פסוק כג.

- בקטע זה ישנה חזרה בולטת על המילה הקצרה "את". לאיזה צורך לדעתכם התורה מדגישה שוב ושוב "את...ואת..."? שימו לב שגם בפרק הבא, פרק לא פסוקים
ז-יא, ישנה חזרה על המילה "את" מספר רב של פעמים, ומאותה הסיבה! מה היא?

 

5. בפרק לא פסוק ב ישנו רמז לחב"ד (כן, כן, חב"ד).

- באילו מלים מדובר?

- האם בתפילת שמונה עשרה שאנחנו מתפללים 3 פעמים ביום ישנו גם רמז דומה לחב"ד? באיזו ברכה?

 

6. פרק לא פסוק יג:

- לגבי המילה "אך": כל המפרשים מתייחסים למילה זו ולשימוש שהתורה עושה במילה בפסוק זה. תסתכלו בלפחות 3 מפרשים ותנתחו את השוני ביניהם. האם כולם מפרשים את המילה "אך" באותה הדרך? תתחילו ברש"י.

- באותו הפסוק (יג) מופיעה המילה "שבתותי", למה לא כתוב באופן פשוט "שבת", כלומר למה יש שימוש במילה "שבת" ברבים? תסתכלו ברמב"ן ובאבן עזרא.

- את אותה השאלה אפשר לשאול על פסוק טו, שם כתוב "שבת שבתון"...למה הכפילות הזו חשובה, מה היא באה לומר לנו? ראו רש"י, רס"ג וסןף הרמב"ן על פסוק יג.

- חזרה לפסוק יג: כתוב שהשבת הינה "אות" (וכן בפסוק יז). תמצאו את הפסוקים בהם מופיעים צורות שונות של המילה "אות" בספר בראשיתרמזים: יום רביעי, קין, ברית, קשת. אותה השאלה לגבי מופעים שונים של "אות" בספרשמותרמזים: משה בסנה, מזוזות, תפילין, המכה הרביעית, מטה...

- בסוף פסוק יז מופיעה המילה "וינפש". מה פירוש המילה הזו? איזו מילה המוכרת לכולנו קרובה ל"וינפש"?

- בפסוק יח כתוב "ככלתו", כלומר כאשר ה' סיים לשוחח עם משה. איפה פגשנו מילה הדומה ל"ככלתו" בפרקים המתארים את בריאת העולם? רמז: סוף הבריאה. רמז נוסף: קידוש בשבת.

 

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

 

עדין אפשר לומר: ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו!

 

חידה נושאת פרסים למי שמשלים את האימרה הזו לשביעת רצוני:

 

"משנכנס ניסן...."   או

 

"משנכנס ניסן מרבים ב..."

Comments