home‏ > ‏

חידות לפרשת שבוע

חידות לשבת פרשת צו ושבת הגדול

נשלח 21 במרץ 2013, 5:10 על ידי avi mendelson

שלום לכולם!

 

השבוע, החידות מתמקדות, מטבע הדברים, בקרבנות. אך מכיוון שהנושא הוא לא הכי מצוינדרש סיוע מההורים (!). מומלץ להדפיס מייל זה ולעבור עליו ביחד עם נכדי החמודים.

כחומר רקע להורים אני מצרף שיעור קצר ופשוט להבנה, באותו הנושא, של הרב יונתן גרוסמן מישיבת הר עציון. מומלץ!

 

 

1. פרשיות ויקרא וצו שתיהן עוסקות בקרבנות, ואפילו בקרבנות זהות (עולה, חטאת, שלמים, וכו'). נראה לכם כחזרה מיותרתממש לא...

 

- שימו לב שהמילה "החשובה" הראשונה בפרשת ויקרא (כלומר לא "ויקרא" או "וידבר" וכדומה) היא המילה "אדם". לעומת זאת, פרשת צו פותחת בציווי המיועד ל...למי???

- בשלב זה תנסו לשער בעצמכםיחד עם ההורים, באיזה היבט של הקרבנות יתמקד התורה בהמשך פרשת ויקרא (שהתחילה ב"אדם") לעומת המשך פרשת צו שהתחילה בציווי ל...למי!

 

- המילה "אדם" בפסוק השני של פרשת ויקרא יכולה להתפרש במספר דרכים. איך מפרש את מילה "אדם" ה"ספורנו"? ל"חזקוני" פירוש מעניין אחר. "רש'י" מפרש את המילה "אדם" בצורה לגמרי אחרת! וה"רמבן" בכלל משנה את סדר המלים בפסוק! תיעזרו כמובן בחומש "תורת חיים".

 

- לגבי הכהנים המוזכרים בתחילת פרשת צו (זאת התשובה לחידה הראשונה!), כתוב "צו את אהרון"..."רש'י" מפרש את המילה צו בדרך מסויימת והרמבן מסכים אך מרחיב את פירושו של רש'ימה מוסיף הרמבן?

 

2. וכעת  לחידות בנושא אחר:

- מהו הכינוי של ספר ויקרא? (רמז: הכינוי לספר דברים הוא "משנה תורה". (למה? ישנם מספר פירושים למילה "משנה"!). ספר במדבר מכונה "ספר הפקודים" (מלשון מפקד כלומר ספירה). אז שוב, מהו הכינוי של ספר ויקרא?

 

- האם הכינוי של ספר ויקרא מתאים לתוכן של כל ספר ויקרא??? רמז מאוד עבההתשובה היא "לא", אחרת לא הייתי שואל! וכאן יש להיעזר בהורים:

החל מפרשת "קדושים", ספר ויקרא עוסקת ב"קדושת האדם", ואחר כך ב"קדושת הזמן". תביאו דוגמא של עיסוק התורה בקדושת האדם (רמזפרשת "קדושים תהיו") וכן דוגמא של עיסוק התורה בקדושת הזמן (כלומר השבת והמועדים). רמז:פרק כג.

 

- האם אתם זוכרים פסוק בספר שמות שאני מרבה לצטט אותו (רמז: בפרשת "יתרו"), שבו מוזכרת השורש "כהן" בהקשר של עם ישראל (ולא של "הכוהנים")?

תשובה: ראה ספר שמות פרק יט פסוק ו. לפי פסוק זה, מי הם "הכוהנים"? האם הכוונה היא לאנשי הכהונה או שמא הכוונה היא לכל עם ישראל שהם "ממלכה של כוהנים"?

 

 

וברוח החידה האחרונה, וברוח "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", נאחל שכולם יבינו ויפנימו שהם אכן חלק של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"!

 

שבת שלום ומבורך!

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

חידות לשבת פרשת כי תשא

נשלח 28 בפבר׳ 2013, 0:21 על ידי avi mendelson   [ עודכן 28 בפבר׳ 2013, 0:37 ]

שלום לכולם!

 

חידות השבוע עומדות בסימן "קצר וקולע". חדי העין עשויים לשים לב שישנן מספר חידות שהופיעו במיילים אלו בשבועות האחרונים. אם שמתם לב, כל הכבוד

בואו נתחיל:

 

 

1. פרק ל פסוק יב: "כי תשא את ראש בני ישראל...". מה היתה מטרת הכסף שכל אחד היה צריך לתת? רמז: תעיינו ברש"י. למתקדמים: מי עבר על המצווה בפסוק זה ומתי?

 

2. פרק ל פסוקים יא-טז.

כמה פעמים בקטע זה מופיעות מילים של צורת השורש "נתן"?

- איך מילים אלו מצורת "נתן" שונות מהצווי הראשוני אודות התרומה המופיעה בתחילת פרשת "תרומה", פרק כה פסוק ב?

- ובכל זאת, בקטע זה (יא-טז) יש רמז לתחילת פרשת תרומה (מילה של צורת השורש "לקח"), באיזה פסוק מדובר?

 

3. המילה הראשונה בפרק ל פסוק יג היא "זה".

- מה החשיבות של מילה זו כאן? איך מפרשים רש"י ואבן עזרא את המילה "זו", האם בדרך דומה?

- למה התורה מצווה על כל אחד לתת רק "מחצית השקל"? למה לא "שקל שלם"? הורים, נא לסייע בתשובות כיוון שהמפרשים ה"סטנדרטיים" לא נותנים תשובה "רעיונית", נא עזרתכם!

 

4. פרק ל פסוקים כב-לז:

- באחד הפסוקים ישנו רמז ל"מרדכי" (כן, היהודי), באיזה פסוקרמז: די בהתחלת הקטע. רמז נוסף: מסכת חולין דף קלט עמוד ב, שם ישנם עוד רמזים לשמות מהמגילה. הקטע הזה עוסק ב"ריחות"...למי מגיבורי המגילה יש שם (שם שני למעשה) הקשור לריח?

- יש פסוק המפרט את מרכיבי הקטרת, וביניהם סממן שרש"י מציין אותו כ-צרי (כן, לבת הבכורה של יונת ויואל!). באיזה פסוק מדובר? רמז: החל מפסוק לד. ובאותו הקטע מוזכר שמה השני של אמא של צרי (כן, יונת!). באיזה פסוק? רמז: פסוק כג.

- בקטע זה ישנה חזרה בולטת על המילה הקצרה "את". לאיזה צורך לדעתכם התורה מדגישה שוב ושוב "את...ואת..."? שימו לב שגם בפרק הבא, פרק לא פסוקים
ז-יא, ישנה חזרה על המילה "את" מספר רב של פעמים, ומאותה הסיבה! מה היא?

 

5. בפרק לא פסוק ב ישנו רמז לחב"ד (כן, כן, חב"ד).

- באילו מלים מדובר?

- האם בתפילת שמונה עשרה שאנחנו מתפללים 3 פעמים ביום ישנו גם רמז דומה לחב"ד? באיזו ברכה?

 

6. פרק לא פסוק יג:

- לגבי המילה "אך": כל המפרשים מתייחסים למילה זו ולשימוש שהתורה עושה במילה בפסוק זה. תסתכלו בלפחות 3 מפרשים ותנתחו את השוני ביניהם. האם כולם מפרשים את המילה "אך" באותה הדרך? תתחילו ברש"י.

- באותו הפסוק (יג) מופיעה המילה "שבתותי", למה לא כתוב באופן פשוט "שבת", כלומר למה יש שימוש במילה "שבת" ברבים? תסתכלו ברמב"ן ובאבן עזרא.

- את אותה השאלה אפשר לשאול על פסוק טו, שם כתוב "שבת שבתון"...למה הכפילות הזו חשובה, מה היא באה לומר לנו? ראו רש"י, רס"ג וסןף הרמב"ן על פסוק יג.

- חזרה לפסוק יג: כתוב שהשבת הינה "אות" (וכן בפסוק יז). תמצאו את הפסוקים בהם מופיעים צורות שונות של המילה "אות" בספר בראשיתרמזים: יום רביעי, קין, ברית, קשת. אותה השאלה לגבי מופעים שונים של "אות" בספרשמותרמזים: משה בסנה, מזוזות, תפילין, המכה הרביעית, מטה...

- בסוף פסוק יז מופיעה המילה "וינפש". מה פירוש המילה הזו? איזו מילה המוכרת לכולנו קרובה ל"וינפש"?

- בפסוק יח כתוב "ככלתו", כלומר כאשר ה' סיים לשוחח עם משה. איפה פגשנו מילה הדומה ל"ככלתו" בפרקים המתארים את בריאת העולם? רמז: סוף הבריאה. רמז נוסף: קידוש בשבת.

 

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

 

עדין אפשר לומר: ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו!

 

חידה נושאת פרסים למי שמשלים את האימרה הזו לשביעת רצוני:

 

"משנכנס ניסן...."   או

 

"משנכנס ניסן מרבים ב..."

חידות לפרשת השבוע- פרשת תרומה‎

נשלח 13 בפבר׳ 2013, 23:04 על ידי avi mendelson

שלום לכולם!

 

"משנכנס אדר... ממשיכים בשמחה!"

 

בשבת זו אנחנו ממשיכים לחגוג ימי הולדת ועוד מעט גם שני ימי נישואין...

חידות השבוע תעמודנה בסימן "מלים קצרות אך משמעותיות"! מה הסיבה? תיכף תבינובואו ונתחיל עם חידות השבוע:

 

1. הרבה פעמים כשאנחנו קוראים ספר או, להבדיל, בתורה, אנחנו נוטים "לבלוע" מלים, לרוב מלים קצרות, שלדעתינו אינן חשובות. מילים כגון "אם" או "כה" או "זה" או אפילו המילה "את". אך כידוע לכולנו, בתורה כל מילה, ואפילו כל אות מאוד משמעותית!

א. חידה: להבדיל המון הבדלות, אם במחשב תקישו כתובת אינטרנט ותשמיטו (תשכחו להקיש) אפילו אות או סימן אחת: מה תקבלו? מכאן אנחנו לומדים ש...מה?

ב. בתורה כידוע ישנן מלים קצרות שהן מאוד משמעותיות. דוגמא ראשונה מפרשתינוחידה: אותה המילה מופיעה בפרק כה הן בפסוק ב והן בפסוק חאיזו מילה?

ג. חידה: למה מילה זו כל כך חשובה? מה התורה רוצה להדגיש בחזרה על מילה זו ובשימוש ב"גוף ראשון יחיד" בפרק זה: "תרומתי" בפסוק ב, "ושכנתי" בפסוק ח, "ונועדתי" וגם "ודברתי" בפסוק כב?

 

 

2. בעשרת הדברות כתוב "כבד את אביך ואת אמך".

א. חידה קלה: נראה שהחזרה על המילה "אתמיותרת, אפשר היה לכתוב "כבד את אביך ואמך". מה ההסבר "שכולנו יודעים אותו" לשימוש החוזר במילה "את"?

ב. אפשר להסביר את התופעה בדרך נוספת, "פשטנית" יותר. תסתכלו בספר שמות פרק כח פסוק ה, בכל פרק כט וכן בפרק ל ובמיוחד בפסוקים כז ו-כחאל תספרו את כל המופעים של "את" אבל...מה מוסיפה, לדעתכם, החזרה, פעם אחר פעם אחר פעם, לפני השם של כל אחד מהכלים, המילה "את"? 
ההצעה שלי לתופעה זו מתבטאת במילה אחת בלבדייחודהאם אתם מסכימים להצעתי? האם ההצעה שלי ("ייחוד") מתאימה גם לפסוק "כבד את אביך ואת אמך"?

 

 

3. בשבת שעברה קראנו את "פרשת שקלים". הקריאה לפרשת שקלים מתחילה בתחילת פרשת "כי תשא", שם ישנם שני פסוקים המתחילים במילה קצרה בת 2 אותיות, האחת "כי" והשניה "זה".

א. המילה "כי" בפסוק "כי תשא את ראש בני ישראל" מתפרש במובן "כאשר". האם פירוש זה דומה לפירוש "כי" בפסוק בתחילת פרשת בראשית "וירא אלקים כי טוב"? ומי עם "כי עם קשי ערף אתה"?לסיכום: למילה הקצרה "כי" ישנם פירושים רבים, הרבה יותר ממה שהבאתי כאן. להרחבה בנושא זה יש לעיין בספר שנקרא "קונקורדנציה", ומי שרוצה מוזמן לשבת איתי בפעם הבאה שאנחנו נפגשיםואראה לכם דברים מאוד מעניינים בנושא זה מתוך ה"קונקורדנציה".  

ב. המילה "זה" בפסוק "זה יתנו כל העובר על הפקודים" מתפרש ברש"י כ...מה בדיוקרמזרש"י מפרש את המילה "הזהבשמות יב פסוק ב באותו האופן!

 

 

4. בשבוע שעבר, "פרשת משפטים", נתקלנו במילה קצרה נוספת, "אם". פירושו של מילה זו כמעט תמיד הוא "אילו", משהו כמו “if” באנגלית אלא ש...

א. ראו ברש"י בשמות כב פסוק כדרש"י מאוד מעניין ומחכים המצביע על "יוצאים מל הכלל" לפירוש הרגיל של "אם", ולמעשה בא לצוות עלינו לעזור לזולת.

ב. הפסוק מיד לאחר מכן, כלומר פסוק כה, גם מתחיל במילה "אם" אלא במובן הרגיל שהוא..."אילו". כפי שאמרנו, זה המובן השכיח של המילה "אם".

 

ויש עוד הרבה שאפשר ללמוד על מלים קצרות אך משמעותיות!

 

 

5. ועכשיו למיטיבי הלכת: ישנו טעם אחד מטעמי המקרא שקשור קשר הדוק למלים קצרות. כלומר, טעם זה מופיע אך ורק במלים עם 2, ולכל היותר 3, אותיות ומטרתו להדגיש באופן מיוחד וחריג מילה מסויימת (כמעט ב"צעקה", כמו השימוש בצבע אדום במייל זה!).

א. באיזה טעם מדובר?

ב. למי שמעוניין, ארחיב בעל פה כשניפגשאבל, כדי שבכל זאת יהיה מעניין, להלן דוגמאות של הופעות הטעם הזה:

בפרשיות בר המצווה של בניה ואברהם אורי – פרשת ויגש פרק מד פסוק לג – "פן אראה ברע אשר ימצא את אבי"

אוריהשבת חול המועד סוכות שמו פרק לד פסוק יח- "כי בחודש האביב יצאת ממצרים"

(ושוב, המילה בעל הטעם המיוחד צבוע באדום!):

 

 

 

ולקינוח:

א. ישנו רצף של 5 מלים שכל אחת מיהם בת 2 אותיות בלבד? איפה זה מופיערמז: קראנו את הפרשה לפני 3 שבועות בלבד. רמז נוסףתתחיל מסוף אותה הפרשה.

ב. ישנו רצף של 5 מלים בת 2-2-3-2-2 אותיותאיפה זה מופיערמז: בשלישית מתוך עשר בספר הרביעי. רמז נוסףתתחיל מהסוף.

 

 

ולקינוח נוסף ובסימן "ונהפוך הוא":

א. איזו מילה היא הכי ארוכה בתנ"ךרמז: קשור לחודש אדררמז נוסף: קשור לפורים.

ב. איזו מילה היא הכי ארוכה בסידורים (נניח "רינת ישראל")? רמז: מופיעה לקראת סוף הסידוררמז נוסף: קשור לשלוש רגליםרמז אחרון בהחלטלא מילה בעברית.

 

 

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

פרשת משפטים

נשלח 7 בפבר׳ 2013, 1:01 על ידי avi mendelson   [ עודכן 7 בפבר׳ 2013, 2:50 ]

שלום לכולם!

 "משנכנס אדר מרבים בשמחה!"

 

בשבת זו אנחנו לא רק מברכים את חודש אדר הבעל"ט, עם הרבה, הרבה ימי הולדת וימי נישואין, אלא בשבת קוראים "פרשת שקלים" (תחילת פרשת "כי תשא"). נתחיל בהערה ובחידה ל"חימום", שתיהן קשורות ל"פרשת שקלים":

א.     הערה: מדהים לחשוב שאנחנו היום קוראים למטבע שלנו (ה"שקל") באותו השם שהשתמשו בו אבותינו לפני 3,300 שנהמסכימים?

ב.     חידה: פרשת "כי תשא", שבתחילתה קוראים את הקריאה של פרשת "שקלים", היא מאוד מאוד קרובה, בספר התורה, לסוף פרשת משפטים. אז למה אנחנו מוציאים ספר תורה נוסף בו אנחנו קוראים פרשת "שקלים"? יכולנו פשוט "לדלג קצת הלאה" מסוף פרשת משפטים, לגלול את ספר התורה ולדלג על פרשיות תרומה ותצוה, ולקרוא "שקלים"! איך כל זה קשור ל"טירחה דציבורא"?

  

והנה חידות השבוע:

 

1. פרשת משפטים מתחילה במילה "ואלה".

א. למה הפרשה פותחת באות "ו" (של המילה "ואלה")? הרי "ו" פירושו "וגם" כמו and באנגלית. מה מתווסף בתחילת פרשת משפטים, למה הוא מחובר?

ב. רמז: ראו רש"י ומפרשים אחרים.

ג. רמז נוסף: פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתחילה גם במילה "ואלה". תופעה זאת עוד יותר מוזרה בפרשת שמות כיוון שמדובר בתחילת ספר (שמות)! שוב, ראו ברש"י ובמפרשים אחרים.

ד. ספר דברים פותח במילה "אלה" (ולא "ואלה", כלומר ללא "ו"). תנסו לתת הסבר לתופעה זו! האם גיליתם פירוש שהתייחס לכך? ישנו "סברה" שיכול להסביר את זה, תסתכלו בסוף המייל...

 

2הפסוק הראשון הוא "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".

א. האם לא היו עדיף לכתוב "אשר תלמד את בני ישראל" או משהו דומה? תעיינו ברש"י ותמצאו הסבר מעניין.

ב. רמזרש"י משתמש בדימוי מעולם "האוכל", להראותכם את "אנושיותו" של רש"י ולמעשה של כל המפרשים!. הם היו אנשים מאוד חכמים, מאוד נבונים, מאוד ייחודיים, אך בסופו של דבר האם היו (כמו משה רבינו בעצמו!) ... אנשים!

ג. רמז נוסףר' יוסף קארו כתב ספר הלכה מאוד חשוב לפני כ-450 שנה וכנראה שאב את ההשראה לשם הספר מתוך פירושו של רש"י על הפסוק הזה. הספר של ר' יוסף קארו שימש בסיס לרוב ספרי ההלכה שנכתבו מאז ועד היום. מטרת הספר הייתה "להגיש" את כלל ההלכות ו"לשים אותם לפניהם" בצורה מסודרת ונעימה לעין...ולחך!

 3ההלכה הראשונה המובאת בפרשה מתייחס ל"עבד עברי".

א. איך יהודי בכלל הגיע למצב שהוא עבד? מה קרה, מה הוא עשה?

ב. אם העבד מעדיף לא להשתחרר אלא מעדיף להישאר עבד ("אהבתי את אדוני..."): מה עושים לעבד, ולמה דווקא באוזן, למה ליד הדלת והמזוזה ו...ולמה דווקא האדון הוא זה שמבצע את הפעולה הזו?

ג. חידה (יותר נכון "שאלה למחשבה" ולדיון סביב השולחן): תשוו בין צורת "הענישה" של התורה לבין צורת הענישה של החברה המערבית (בה אנחנו חיים), בה כולאים אדם מאחורי סורג ובריח לתקופה מסויימת? איזו משתי צורת הענישה עדיפה, לדעתכם?

 

4בפרק כג פסוק ה כתוב: כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ. 

א. למה התורה משתמשת דווקא במילה "עמו" ולא "איתו" למשל או "לו"? תסתכלו במפרשים.

ב. רמז: תסתכלו במצוה דומה בספר דברים פרק כב פסוק ד שם כתוב "הקם תקים עמו". שוב, למה המילה "עם" היא חזקה יותר מאשר המילה "את" (כלומר "איתו").

ג. חשוב להבין ששתי הדוגמאות לעיל מתייחסות להלכות ש"בין אדם לחבירו". לעומת זאת, כאשר מדובר ב"בין ישראל למקום (כלומר לקב"ה) ברור לגמרי למה כתוב (בפרשת יתרו פרק יח פסוק יט) "ויהי אלוקים עמך", או, בספר דברים פרק יח פסוק יג, "תמים תהיה עם ה' אלקיך". מסכימים?

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

 

תשובה אפשרית לחידה 1ד: ספר דברים הינו "משנה תורה" והינו אוסף של נאומים שמשה נאם לפני מותו. ספר זה "מנותק" מהספרים הקודמים ובכל אופן לא מהווה המשך רעיוני טבעי לנאמר בהם, ובמיוחד לסוף ספר במדבר. לכן, ספר דברים פותח "דף חדש" המסומן באמצעות המילה "אלה" (ללא "ו" החיבור).

 מאת אליעזר שפיץ

חידות לפרשת השבוע- פרשת יתרו

נשלח 30 בינו׳ 2013, 22:41 על ידי avi mendelson   [ עודכן 30 בינו׳ 2013, 23:01 ]

שלום לכולם!

 

ושוב חוזרות החידות לאחר הפסקה. הייתה סיבה "מוצדקת" להפסקה, עקב הנסיעה לגלות אוסטרליה, להסיבה השנייה...ראו חידה ראשונה למטה!

 

אני מבקש להדגיש שכדי לפתור את החידות, צריך, ברוב המקרים, סיוע של אחד ההורים, כיוון שרוב התשובות דורשות הכוונה וסיוע. הורה שמבקש רמז נוסף מוזמן להתקשר!

 

והנה חידות השבוע:

 

1. ובכן הסיבה השנייה להפסקה של החידות מבוססת על האימרה: "תעזבהו יום יעזבך יומיים". כלומר, עם לא עוסקים בלימוד תורה משך יום אחד, בעצם, עוזבים את התורה ליומיים. משל לשני אנשים שנפרדו אחד מהשני, אחד הולך משך יום אחד (נניח 20 קילומטר) לכיוון מסויים (נניח צפון), והשני הולך משך יום אחד (גם 20 קילומטר) לכיוון ההפוך (דרום).

חידה: לאחר יום אחד של הליכה, מה המרחק ביניהם? כמה הם רחוקים אחד מהשני???

עכשיו תסתכלו איך רש"י כותב את זה בפירושו לספר דברים, פרק יא פסוק יג (פרק "והיה אם שמוע תשמעו..").

 


2. תקראו את הפסוקים המאוד יפים (יש בהם סוג של "שירה", מסכימים?) ומאוד משמעותיים בפרשת יתרו, פרק יט פסוקים ג-ו (כולל).

להלן כמה חידות:

א. חידה קלה: מה ההבדל בין "בית יעקב" לבין "בני ישראל"? לי נראה ששני הביטויים מתכוונים לאותו הדבר! תראו פירוש אחד ברש"י. לפי רש"י, מי הם הרכים? ומי הקשים?

ב. תסתכלו כעת באבן עזרא הארוך, בחומש "תורת חיים", לפירוש אחר. תשימו לב להערה 27 בה כתוב ש"אין בית בכל המקרא אשה". כנראה שראב"ע (ר' אבן עזרא) צודק למרות מה שכתוב אצל הכהן הגדול, ומה ש"הרב מנחם" (פרומן) ציטט מתחת החופה של יונת ויואל: "אשתו זה ביתו"!

ג. עכשו תסתכלו בראב"ע הקצר. בסוף פירושו הוא כותב על "סגנון הכתיבה התורה". הוא כותב שהנביאים חוזרים על מה שהם אומרים פעמיים כדי שאנשים יזכרו טוב טוב מה שנאמר! מעניין, נכון?

 

3. בקטע שקראנו, בפסוק ה בפרט יט כתוב "והייתם לי סגולה מכל העמים".

א. מה פירוש המילה "סגולה"? יש למילה מספר פירושים, איזה מתאים לכאן, לדעתכם?  

ב. תראו איך אונקלוס מתרגם את המילה "סגולה", פירוש מיוחד!

ג. את המילה "סגלה" אפשר לפרש כ-"נחמד", או "נכבד" או "אותר יקר ערך". רש"י מחבר בין מה שכותב אונקלוס לבין מה שכתבנו כאן, מה פירושו של רש"י?

 

4. ידוע לכולנו שעשרת הדברות מופיעות הן בפרשתנו והן בפרשת ואתחנן. תנסו לאתר בעצמכם הבדלים בין הדיברות בשני המקומות.

א. הבדל אחד הוא קלוהרמז "שמור וזכור בדיבור אחד".

ב. בדיבר על מצוות שבת, ישנו הבדל בסיבה שאנחנו מצווים על שמירת השבת בין פרשת יתרו לבין פרשת ואתחנן. מהן שתי הסיבות לשמירת השבת?

ג. הבדל נוסף קשור לחידה 2ב למעלה ("אישה" מול "בית"). בסוף עשרת הדברות ביתרו, בצווי "לא תחמד", מה קודם למה, אשה לבית או הפוך? ומה קודם למה בפרשת ואתחנן?

ד. הבדל באות אחת!!!: תשוו בין שמות פרק כ פסוק יב לבין דברים פרק ה פסוק טזרמז: שימו לב ל"ווים"!

ה. סיכום ההבדלים ראו ב- http://tora.us.fm/tnk1/tora/tk12.html

ו. להלן מאמר מלא וגדוש של שכן של תילי ונפתלי, תלמיד חכם, הרב עו"ד אופיר סעדון https://sites.google.com/site/ofirsaaddon/home/standard-2/smwt/sr-hdybrwt

 

 

לסיכום פרשת יתרו, נא לא לשכוח כלל חשוב זה: דרך ארץ קדמה לתורה (הורים, נא להסביר!)

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

מאת אליעזר שפיץ

פרשת ויחי

נשלח 27 בדצמ׳ 2012, 0:02 על ידי avi mendelson   [ עודכן 30 בדצמ׳ 2012, 0:39 ]


השבוע הכנתי מספר שאלות/חידות קצרות שכולן מתייחסות לברכות של יעקב אבינו לבניו או לבני בניו...בהצלחה לכולם, אשמח לקבל מכם משוב (הערות והארות).

 

 

והנה חידה של הרגע האחרון: בפרק מח פסוק ו כתוב:

וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם.

 

מה פירוש המלה "ומולדתך"??? האם הכוונה לבנים נוספים של יוסף? שכבר נולדו לושיוולדו לו בעתיד? האם יש מובן אחר?

 

מכיוון שזו חידה של "הרגע האחרון", הנה תשובה שמצאתי המתמצת יפה את התשובות האפשריות:

 

רש"י סייג את הדברים וכתב "אם תוליד עוד". אך פרוש זה קשה במקצת, מדוע יעקב נקט לשון עבר כאילו יוסף כבר הוליד אותם. הרשב"ם סייג זאת ואמר "בניך או בני בניך", וספורנו כתב שכוונת יעקב היא לבני בניך הנקראים מולדתך. אולם אבן עזרא דחה פירוש כזה. אבן עזרא ורד"ק ואלשיך הקדוש אמרו, שנולדו ליוסף בנים שהכתוב לא סיפר עליהם!!! אך פירוש זה קשה, מדוע יוסף לא הביא גם את הילדים הקטנים האלו להתברך מיעקב לפני מותו.

 

חומר למחשבה, שבת שלום לכולם!

 

1. לכאורה, הראשון שקבל ברכה היה .........!  ראו פרק מח פסוק טו. מפתיע, נכון? מי שיכול, שיעיין ב"תורת חיים" במפרשים, ובמיוחד ברשב"מ כדי להבין יותר.

 

2. ולמי (מדובר בשני אחיםיעקב התכוון בברכה בפסוק הבא (פרק מח פסוק טז)? איזו ברכה הם קבלו? ומה הקשר עם הפסוק בהתחלת ספר בראשית, פרק א פסוק כח?

 

3. מבין ילדיו של יעקב, איזה זוג אחים קבלו ברכה אחת? למה יעקב צירף אותם יחד? האם הנימה של ברכה זו טובה או שלילית? למיטיבי לכת: איך בה לידי ביטוי בשני שבטים אלו את מה שאמר יעקב "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל"?

 

4. בהקדמה לברכות בפרק מט פסוקים א ו-ב, יש מספר לשונות "הפוכים" שהתורה מביאה, וכמובן שזה "לא סתם ככה". למשל "האספו-הקבצו", וגם "יעקב-ישראל". תשוחחו על כך עם אבא ואמא ותנסו להבין למה התורה משתמשת בלשונות אלו במקומות המסויימים בפסוקים אלו.

 

5. בברכות של אחדים מן האחים יעקב אבינו מזכיר שם של "חיה". למשל "אריה" (פעמיים! וכן חיה אחרת) בברכה של יהודה. אצל איזה אחים אחרים מציין יעקב שם של חיה?

 

6. ישנם מעט ברכות שבהם יעקב משתמש בגוף ראשון- דוגמא למשל אצל ראובן בה כתוב "ראובן בכורי אתה...". איזה אחים יעקב מברך בגוף ראשון? שאלה למיטיבי לכתפרק מט פסוק יח מדבר בגוף ראשון, זהו פסוק מאוד מאוד קצר אך לא ברור אם זו ברכה לגד או לדן! תנסו לברר.

 

7. מי מבין האחים קבל את הברכה הארוכה ביותר? רמז: תתחילו מהסוף. ומי קבל ברכה קצרה?

 

8. בפרק מט פסוק א, יעקב אומר שהוא עומד להגיד לכולם מה יקרה להם "באחרית הימים". האם זה מה שיעקב באמת מוסר להם בהמשך? ישנם פירושים שתומכים בכך, למשל אצל יהודה וכן בברכה לדן. מה יעקב צופה בעתיד לשני שבטים אלו?

 

ונסיים הפעם בברכת חזק חזק ונתחזק!

חידות לפרשת מקץ וחנוכה

נשלח 12 בדצמ׳ 2012, 2:25 על ידי avi mendelson

שלום לכולם!

 

אני מבקש להדגיש שכדי לפתור את החידות, צריך, ברוב המקרים, סיוע של אחד ההורים כיוון שרוב התשובות דורשות הכוונה וסיוע. הורה שמבקש רמז נוסף מוזמן להתקשר! הפעם, הפתעה בשאלה מספר 3!

 

 

1. כידוע, חכמינו ורבני כל הדורות ניסו ואף התאמצו למצוא קשר בין פרשיות סמוכות או בין אירועים שונים המתרחשים "יחד", כמו למשל חנוכה ופרשת מקץ, שכמעט בכל שנה "נופל" במהלך החג. לדוגמא, חכמינו גילו שראשי התיבות של המילה השלישית בפרשת מקץ מרמזת על הלכה מסויימת בחנוכה! מ

- כיוון שזו שאלה קשה, להלן הפתרון:

- כתוב "ויהי מקץ שנתיים ימים...", המילה "שנתיים" מרמזת להלכה "שמאל נר תדליק ימין מזוזה". כלומר, כדי שפתח ביתו של אדם יהיה מוקף במצוות, עליו להדליק את החנוכיה בצד שמאל, כיוון שבצד ימין ישנו מזוזה!

הרעיון שעומד מאחורי הלכות אלו הקשור לחנוכה הוא ההגנה מפני ההתייוונות והשפעות שליליות מבחוץ על ידי ביצור "הבית היהודי" במצוות!

 

 

2. בהמשך לכתוב למעלה, חכמים ניסו גם למצוא את ההבדל בין דברים שלכאורה דומים. למשל:

-        כמה חגים אנחנו חוגגים במשך השנה שהם מדרבנן, כלומר לא כתובים בתורה? התשובה: שנים.

-        ומה הם החגים האלו? התשובהחנוכה ופורים!

-        ומה ההבדל בין שני החגים האלו? רמז: "סוג" הנס שקרה בשני החגים מאוד שונה.

-        ושאלה אחרונה, הקשורה לתשובה לשאלה הקודמת- איך סוג הנס בחנוכה ובפורים קשור ל"צעצוע" הקשור לכל אחד מהחגים- סביבון לחנוכה ורעשן לפוריםרמז: אדם מסובב את הסביבון מלמעלה ואת הרעשן מלמטה!

 

 

3. חג החנוכה, כידוע, קשור ליוונים. ישנו קשר נוסף ליוונים שיחול בשבוע הבא, שאנחנו לא "חוגגים" אותו היום אבל לפני שנים רבות יהודים נהגו לצום באותו היום כזכר למשהו שקשור ליוונים?

-        במה מדובר?

-        רמז: "בראשית ברא אלקים" או "אלקים ברא בראשית"?

-        רמז נוסף: התאריך המדוייק של הזכרת האירוע חל בדיוק יום אחד לפני...יום ההולדת של אברהם אורי...וזאת ההזדמנות לאחל לאוריקוש יום הולדת שמח ומזל טוב לרגל בר המצווה!

-        רמז אחרון בהחלט: התאריך של האירוע המדובר חל יומיים לפני "צום העשירי"!

 

 

4. למה לדעתכם קבל פרעה את פירוש יוסף לחלומות ולא את הפרשנות של החרטומים שלו? ולמה פרעה אמר (פרק מא פסוק לזשיוסף צדק בפירוש שלו מיד אחרי שיוסף פירש את החלום והרבה לפני שבע שנות השובע? איך זה שפרעה "הרגיש בבטן" שיוסף צודק בפירושו?

           

-        התשובה לשאלות טמונה במעקב אחרי המילה "חלום" (והטעיותיו) בסיפור של פרעה בפסוקים: ח, טו, יש, כב ובסיפור של יוסף בפסוקים כה, כו, לב.

-        פסוק המפתח הוא פרק מא פסוק חרמז: מה ההבדל בין המלים חלומו ו-אותם? האם חלום אחד או יותר?

-        האם העובדה שפרעה התעורר(!) בסוף פסוק ד (בין שני החלומות) משנה את דעתכם? האם זה גרם לחרטומים לחשוב שמדובר בשני חלומות?

פרשת ויצא

נשלח 23 בנוב׳ 2012, 1:21 על ידי avi mendelson   [ עודכן 23 בנוב׳ 2012, 1:23 ]

שלום לכולם!

 

אני מבקש להדגיש שכדי לפתור את החידות, צריך, ברוב המקרים, סיוע של אחד ההורים, כיוון שרוב התשובות דורשות הכוונה וסיוע. הורה שמבקש רמז נוסף מוזמן להתקשר!

 

והנה חידות השבוע לפרשת ויצא:

 

1. תבקשו מאחד ההורים להראות לכם איך כל פרשת ויצא נראית בתיקון סופרים (כלומר בספר תורה). האם שמתם לב שכל הפרשה, מההתחלה ועד הסוף

 היא "מקשה אחת" של מלים, ללא "רווחים", כלומר ללא פרשיות פתוחות או סתומות? (תבקשו הסבר מההורים אם צריך). עכשיו, תסתכלו בפירושו של חזקוני על הפסוק הראשון בפרשת ויצא, הוא מקשר בין מבנה הפרשה בספר התורה למה שמסופר בתחילת הפרשה. ולמיטיבי הלכת: ישנה עוד פרשה בספר בראשית שגם היא כתובה בתורה כ"מקשה אחת", ללא "רווחים". איזו פרשה? רמז: מדובר באחת הפרשיות שלאחר פרשת ויצא.

 

2. בפרק לא פסוק מג לבן אומר ליעקב: "הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא". איזה מדרש מתוך ההגדה של פסח נרמז בפסוק זה. רמז: במה שונה כוונת לבן מכוונת מפרעה?

 

3. מתוך 12 הילדים (כולל בת אחת) הנולדים ליעקב בין פרק כט פסוק לב לבין פרק ל פסוק כה, רק בן אחד מקבל את שמו מאביו (מיעקב). כל האחרים מקבלים את שמם מלאה או מרחל. איך יודעים מתוך הכתוב בתורה שאכן כך היה, ואיזה ילד מקבל את שמו ישירות מיעקב? רמז: תתחילו מראובן.

 

4. בפרק כט מופיעה המילה באה פעם אחת בפסוק ו ופעם נוספת בפסוק ט. אבל בפסוק ו המילה "באה" היא בזמן הווה, ובפסוק ט היא בזמן עבר! לא מאמינים? תסתכלו ברשי בפסוק ו כדי לקבל הסבר! האם בשני המקרים מבטאים (אומרים) את המילה באופן זהה? התשובה היא "לא"- איזה אות במילה באה מדגישים כשקוראים את המילה? בפסוק ו מדגישים את האות א (מלרע) ובפסוק ט מדגישים את האות ב (מלעל). למיטיבי הלכת: במגילת אסתר, פרק ב פסוקים יג ו-יד מופיעה שוב המילה באה פעמיים, פעם בהווה ופעם בעבר! תחפשו ותראו.

 

מצפה לקבל תגובות ותשובות!

פרשת תולדות

נשלח 14 בנוב׳ 2012, 1:08 על ידי avi mendelson   [ עודכן 14 בנוב׳ 2012, 1:34 ]

מאת אליעזר שפיץ


שלום לכולם!
 
אני מבקש להדגיש שכדי לפתור את החידות, צריך, ברוב המקרים, סיוע של אחד ההורים, כיוון שרוב התשובות דורשות הכוונה וסיוע. הורה שמבקש רמז נוסף מוזמן להתקשר!
 
והנה חידות השבוע לפרשת תולדות:
 
1. בפרק כן פסוק טז מופיעה המילה "ממנו". המילה זו יכולה להתפרש כפשוטו (כלומר "מאיתנו"), ויכול להתפרש כפי פירושו בספר שמות פרק א פסוק יט. מה היא מובנה הנוספת של המילה "ממנו"?
 
2. בפרק כח פסוקים ה, ו, ז מוזכרת הליכה לעיר מסויימת בלשון "תנכי", כלומר במקום "ל" בתחילת שם העיר, מופיעה האות "ה" בסוף שם העיר. אלו שמות ערים מוזכרות בבראשית פרק י פסוק יט באותה הצורה? האם ירושלים מופיעה כך בתנ"ך? ראו דברי הימים ב' פרק לב פסוק ט.
 
3. רש"י מפרש את המילה "תם" בבראשית כה פסוק כז אחרת מאשר אופן פירושו את המילה "תמים" בדברים יח פסוק יג. מה השוני? איזה משני הפירושים דומה יותר לפירושו בספר דברים לב פסוק ד?
 
4. מה הקשר בין בראשית פרק כה פסוק לד לבין נוהג מסויים בתשעה באב וכן ל"ביצה" המונחת על קערת ליל הסדר? רמז: תסתכלו ברש"י.
 
מצפה לקבל תשובות!
 
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
ושוב, שלום לכולם!
 
1. בתחילת הפרשה, שמו של עפרון החתי מופיע פעם אחת בכתיב חסר: עפרן. למה דווקא במקום זה ואיך זה קשור לדברי שמאי המובאים בפרק א של פרקי אבות?
 
2. המונח "בכסף מלא" מופיע בפרשתינו ובעוד מקום אחר בתנ"ך: איפה ואיך שני המופעים קשורים?
 
3. הביטוי "לפנות ערב" מופיע בפרשתינו וכן בעוד בספר דברים כג-יב. מה הקשר ביניהם? איך הפסוק בפרשתינו מתקשר למילה האחרונה של הפסוק מתהלים: תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו...".
 
4. המלה "האהלה" מופיעה, עפ"י המסורה, 8 פעמים בתורה, איך זה קשור למושב בו גרה דודה דבורה? רמז: פעילות יתר של מנוע הרכב.
 
הורים יקרים, אתם מתבקשים לשת"פ מלא  :-) .
 
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
1. בפרק יח (פרשת שבוע שעבר) ישנו פסוק הקשור לדרך החינוכית של עם ישראל במהלך הדורות ולכן על סיבת בחירת אברהם כמייסד של האומה. בפסוק ישנה מילה שדומה במשמעותה ל: "נדב+ה" . מה הפסוק וביזו מילה מדובר?
 
2. בפרק כא ישנו פסוק שרש"י לומד מדברי ה' ששרה הייתה בדרגת נבואה גבוהה יותר מאברהם? איזה פסוק?
 
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
1. מה המשותף והמבדיל בין בראשית כב-ג ובמדבר כב-כא? מי התנא שמרחיב על כך (רמז: יח באייר)? אם הגעתם לתשובה, תוכלו לצטט מפי התנא עוד דוגמא של "משותף ומבדיל" ממקומות אחרים.
 
2. תמצאו לפחות 3 ביטויים וצורות ביטוי זהים שהתורה משתמשת בהן כשהיא מתארת את הליכת אברהם לארץ כנען והליכתו לעקדה.

פרשת חיי שרה

נשלח 14 בנוב׳ 2012, 1:04 על ידי avi mendelson

מאת אליעזר שפיץ


1-10 of 10